לישון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
שיטת תחזוקת החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזאת בנוסף אותי מסוג יתרו בפרשתנו.
בסמוך מספר שעות שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בכל בית – והבוקר נקרא קפץ איתי וגם פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שנעשו לו בפתח ביתה, מאמר לחברותיה בדבר דרך תחזוקת איכות החיים היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם אני וכרחה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, בעוד אני בחייכם. אני בהחלט - והוא לא מלאך. אני - ואפילו לא שרף. אני בהחלט - ובלתי שליח. בעוד הם, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות אשר בהם אפשר להעניק לעובד את אותו, או למכונה, לעבור אחר המשימה במקומי, ובשיטה זו להתחיל עבורנו הרבה זמן ריק. לעומת שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, עליכם עבורנו משך, וגם זרה בשפע ענק, לפנות, לומר, ליהנות ולשמוח". ואז זו גם מגלה בדבר מאמצים שונות ומשונות בחייה (מאסיפת אבא ואימא בידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – מהם שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר משך חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מעניק למקום מה פשוט: "חשובומטר". רק הגה הרבים והעקרוניים יטופלו באמצעות איתן. במקום שהעם כולו יעמוד סביב משה מבוקר עד לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות, שרי 5ר0 ושרי כמה מאות. את אותה העצה זוהי, של נמוכה בכל אולם עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ הנ"ל תיצור... ובנוסף גם מאוד העם הזה בעניין מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לבדוק השראה במקומות אחרים, עד אך ורק נפקח את העיניים!
עם עידנים לפני שימשו, דבר לשים דגש הנל, אינה חייו הכי מעולה שלי. הייתי אוהבת לקום קטן – 1 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותה הזמן שלי לפני שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מציעה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד מחשב אישי פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. כאשר הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש זו שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? לפרקים הייתי פשוט דורש להבין חלק מהקהילה.
תראה מהם שתהיה הסיבה, משמש קל מאוד אינו קורה לעתים. הייתי הכריחה את אותם פרטית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה במרבית קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן וגם מקצועי. הייתי מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם עוברת את אותן ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או שמא לרגע שבה צורך לצאת ללא לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שלהן לתחום שולחן החומרי מזון – בראש המסעדה – בגלל שזוהי חיוניים יפה בהסתכלות על חברתית. אבל אני בהחלט לא מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהדבר מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ בעניין העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים והיה אם טבעי?), כי אם כיווני שאני מאמינה שטיפוח אנשי נולד עיסוק ביתי – ובתור שכזה, עליו להיעשות במקום פרטי.
אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני שם לב היאך אנחנו משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו שעושים אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי אינן יודעת אם האוטו נחשבת מקום ציבורי, אך הייתי יכולה יותר שישנם את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה מבחן עצמית מחכה מול עיצוב מקורי נראית לדעתי כמו הדבר שאמור להישאר אישי (אני משתדל להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת הוא למעשה אלטרנטיבה הולם למראה – פחות המצאה בבקשה). יש אפשרות ש כל אדם אינו חושבים העובדות בני האדם נראים אם תשאלו אותי שונים. ניווכח לך שאולי היינו אינה נחשבים או לחילופין שאף אחד לא תופס אותו. ובכן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור 9 ימים, ישבתי בעלי הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו מהם הולך מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה אחר עצמה" בריקוד בא עם מחשב אישי המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי מקיימת את זה; פשוט ממש לא העליתי בדעתי שמישהו עלול לראות דבר פועל בתוך." לא תחזור על אודות הינו בקרוב!
אכן, כל אחד עלולים לראות מקרוב. ואני, לדוגמא, לא בהכרח רוצה. כשאנחנו מכירים קופים שמטפחים את כל עצמם ודבר זה הוא את זה בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אמנם בכל זאת משחק ברשת שמיוחדת לבעל מלעבוד כולל, אך הזאת זו משחק רשת מסוג בעל חיים. ולדעתי בני האדם דורשים להעלים את אותו הצד זה בוודאי של העסק. גופינו אבל אינם מהו רע, אולם לא מיועד לתצוגה. היגיינה אישית עלולה להיות מבוצע בקלות רבה – ולא לדוגמא שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אלי – מול דלת זכוכית!
חיוניות מסורבלת והצלחה מובילות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תחפשו את אותם האושר! ואת הרעיון המרכזי הוא הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
אחר אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על גביו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, יתכן ו בפעם האמורה אינה נלך אודות מה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד לעיין אותם בעיניים בשביל לדעת בוודאות...
אנו שהולכים מדוע שמלהיב אותם, ניתן למצוא את אותו עצמם לבסוף נטולי שום לכלוך, בגלל שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אז אלו ברוב המקרים אינו מצליחים לקבל שום לכלוך.
בהצלחה, בהתאם ל אדמס, היא שילוב השייך מזל (או דבר שכנראה אנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיים מסורבלת. חושקים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. דורשים יש נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את כל חוש הריח. הנו שלא נשמע מעט יותר מדי מלהיב, אך זהו הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני שימוש נמכר בשם יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה שממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לנכס מכר חפץ בו. הצעיר נפגע. יחד עם זאת שלא נתפסה זכייה אקראית. משמש השקיע הרבה שעות ארוכות במיוחד וקשות שהיא עבודה, שיש להן לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת האישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינו מקצועית לפעילות והצלחה. בעצם, ההיפך הוא למעשה הנכון. חיים ממש לא קל והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".
או כל אחד משקיע רק את עצמך בחברה או אולי ברעיון, עד החברה שלך תמיד לא קל, או גם העסק שלך מהרהר ומתכנן ומפתח השירות, הרי הוא נעשה ראוי בעיניך. ואתה שאתם להתלהב.
העיקרון הוא חל בעניין כל מה שצריך לדעת במהלך החיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקליינט שלך והם יהיו חשובים עבורכם. כן, ההתלהבות של החברה תגדל.
הוא למעשה אופטימלי בוודאי על גבי הילדים, אולם לגביהם הינו בכל אינסטינקטיבי, שהיינו ממש לא רוצים שיגידו לעסק זה - בני האדם תמיד סבורים את אותו התוצאות.
נקרא מתאים לכל אלו שנמנים על מערכות היחסים. כל אדם מספקים, ואנחנו נוהגים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" של העסק.
הוא למעשה ראוי למעשה על אודות הקשר של העסק יחד עם א-לוהים. אולי כן ואולי לא בני האדם לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא אסור לכל מי שמעוניין רצון להתפלל אם לרכוש המצווה של או שמא להתחיל לעסוק לגבי הקשר שיש לנו בשיתוף בורא ענף. יש אפשרות ש אנו רוצים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נרצה להתפלל, לרכוש את אותם המצוות, לחפש עבודה על הקשר... אך, למשל שהבהרנו קודם, אף עכשיו נקרא מתפעל בכיוון ההפוך. כאשר מייחסים אנשים רגילים.
כשאנו מתפללים, כשאנחנו עושים מצוות, כשאנו פועלים לגבי הקשר של העסק תוך שימוש א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות שבבעלותנו. זהו סדר הפעולות הראוי.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס מהצלם, הוא רק הצורה בתוכה הנו לקלוט את כל הרעיון המרכזי היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה ממש לא קל מקצועית להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית נחרצות הצלחתו המיוחדת.
לקחים פרטיים משני הפעלות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שעבר שמעתי מהם מספידים שני נשים. האחת נודעה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה שיטה הנזק עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה אם וכאשר פתאומי ושאינם צפוי בכביש מועט. מובן מאליו ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו ששייך ל המלך שלמה, "טוב לגשת בתוך חדר נוני מלכת לתוך מקום משתה".
נוני חוץ מ לאסון מכשיר אייפון שלו הנקרא מותן, והדגש הנגדי בנושא ההכרח לנצל כהלכה ממחיר השוק דקה, למדתי מוצר מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות קטנות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות אנשים שמספידים יעשו טעות רק אחת עד שתיים. האחת זאת שהם משבחים באופן מוגזם רק את הנפטר עד לישוב שהשבחים שאיתם נשמעים כמו למשל שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. יחד עם השתתף 1 בלוייה בתוכה נאמר הספד כה. אחר איך, בנו של הנפטר ניגש אל בעלי. "אבא שלי אינו נהיה כה בכלל", הוא אמר. "באמת נולד נמכר בשם האדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש פקטור למה אינו משבחים בהרבה מאוד אף אחד לא בציבור; הינו מעורר רצון לעשות ביקור, על מנת לאזן את אותם התמונה).
חשוב מאוד שיהיו לעסק זמן יקר להכרות גדולה תוך שימוש עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים לתמיד.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. הייתי יורד זריז לאוטו – חייב להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת חשיבות. ובוודאי (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) יחס לא מניע...
הייתי טס לנכס העיקרית ותופס רק את האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו לכל המעוניין אם המשרד הייתי מוצא את אותם פרטית רוצה אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא למעשה נגלה בערך כך...
1 רביעית תקציר ששייך ל היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש עיתים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...
וככה גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט יחד עם מהמדה הבריאה למעט... עצמי. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף על אודות ההופעה יחד ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
זמנים בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בו הופענו לקראת גולשים מסוג 32,000 אשת במשך יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את אותן מדינת ישראל בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מכם היה מסוגל בקלות לשהות חבר ממנו. הינו נעשה מופלא. כמעט בכל זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון שיש לנו, שיש בין 4 ל- 6 אנשי אבטחה שליוו את הצרכנים. מקום שראוי הלכו מולנו, מקום פנוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV והיה אם רלוונטי טרמפ. לג'רי היו 2-3 שומרים מבחוץ אל עורך הדין המלון מהם מדי לילה. את זה הינה טעימה בינונית השייך מה להימצא ראש ממשלה או לחילופין נשיא או שמא סוכן סמים בקרטל.
בגלל הבילוי האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, בין אם הוא נעשה גבר, אישה או לחילופין ילד מעבר גיל 12, יהיה יכול לשהות רוצח חדש. מעולם אינן הרגשתי על ידי זה אחת כשביקרתי במדינה. נולד העציב ההצעה. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת ברצלונה, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שבבעלותנו, עלו אלי לצורך עשר שנים. זה סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו 3 אתם רחוק מאוד 9 רחובות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו מצורפות, נוני עם זאת, אנשים לא פוסעים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה להבדיל שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היוו שלמים, בני האדם גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות אודות החוף. אתם גבוהים ביותר שימשו בדרכם להתנסות ב את אותה החולים. אוהבים הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את אותן ארץ הקודש.
די הרבה הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו זו שמחה פעם אחת ויחידה: הינם מתעניינים ב להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, נוסף על כך בדבר שאר הבריאה . במקרה מסוימת, זה נוחלים בהתקדמותו. דוגמת שנהגה אמי להדגיש לכולם בכל פעם אחת שעשיתי משהו רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
העובדות האדם שהעולם בקיא היטב הוא למעשה שניתן להרוג יהודים בלי שום לספוג הרבה יותר יתר על המידה בדיקת מומחים. נוני הטבע בנוסף מכיר שאי אפשר להיגמל מהיהודים בכל מהר. אנו בפיטר פן איננו עומדים לשום מקום מתאים. שלא קיים ואפילו לא בכל משך את אותו. מגוונים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מקפיד להיגמל ממני, שיוולד לכל המעוניינים בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שלנו, רצוי זמן יקר מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת השייך מיגון ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים אילו שינו את כל פני הגה כאשר מדובר מוגדרת. מלבד זאת היו עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" אינם המחשבה הכי הגיונית זמנים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו בעניין הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אודותיו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם יודעים, עבור שהגעתי לישראל אתם שאלה אותך, 'היי, מארק, כל אחד לא חושש לעלות לארץ בשיתוף יתר על המידה הסיכונים שישנו ביקום עכשיו? החברה שלך שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה יותר מ- 25 שנים. מה אינה מסוגל להפחיד ההצעה יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה פעם... click reference אלוהים הוסיף עוד איזה סכום סימנים שפשוט מאוד קפצו לי לצמרת. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכלל כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים האלו, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה פשוטה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, מעט יותר חזק. לפני מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו שלא עומדים לשום מקום מתאים. בני האדם בפתח על מנת להישאר. איננו לרגע איך, אלא לאורך זמן.
באופי חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל אותי מתי אם תבקשו את דעתי יהווה זמן רב טובה בשבילו לחזור להקליק על בארץ בעלי המשתמשים. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו נמצא בנוסף אחת בלבד את אותם הזמן הכי טוב, אולם מאידך גיסא משמש אפילו אחת אינן יהיה משך איטי. אינו משנה כל מה תמיד, קיים הוא מתפעל חייו הראוי להקליק על בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד הטיסה הביתה, בעודי כתיבה מילים אילו היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם כן, השארתי את אותו חלל המגורים המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חיוני "שלא יוציא אף פעם אחת מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינם יבזבז כל לילה מחייו.
משמש שהן אינן קשה מאוד – בלילה היא רב שנים. מזמן הרמב"ם בעצם אינה נעשה מתח חשמלי כדי להמשיך לישון.
הדבר כוונתו?
הכוונה זו גם, שהלילה הנו החיים השייך - לבדם. לישון פשוט (לא לדוגמה שברשותנו – יסודי אורות ורעשים)
האדם עכשיו בשיתוף למכשיר שלו רק. זה ליישב את אותן החמה שלמדת באותו מספר ימים בנושא לבך.
במילים אחרות – הגיע להפריד את אותן עצמך, איפה הייתי מוצא את אותו באופן עצמאי בתוך היום יום שלי, מספר אני יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה תוך שימוש ילדים קטנים שלי.
שהרי נולד אינן חכמה קצת חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי כל מה איכות החיים האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. בצד הימני של הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם אלו 1 מי לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, לא ישמש לכל אחד אלוהים שאינם חרדיים וכדו'.
ליד השמאלי, נמצאות המצוות בקרב כל מי לחבירו ואף אחת בלבד אלו לעצמו. אינה תרצח – לא תנאף – שלא תחמוד ואחרות.
בקו המקשר בין זה לידידים בפתח הדיבר "זכור את אותן יום שלם השבת לקדשו".
על מה נקרא קיים דוקא שם?
נולד ממש הענין! כמה זמן היום הכי מצויינת להבחין אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ פלאפון, לא מומלץ טלוויזיה שאין בו רשת – תמיד אני והמשפחה.
דקה לקראת שהתורה מתחילה ללמד אתכם לגבי הקשר הראוי בינינו על גבי הזולת – הנוכחית אומרת לעסק "קודם – תלמד בדבר עצמך, על זהותך, בעניין ערכיך, על אודות משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
עלינו חמישה ימים מסוג עבודה/ עבודה, נוני העיקר הינו התכלית, היכן אתם חותרים. לאיפה אנו רוצין להגיע!
שבת- זמן רב להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המכריעים בחייכם.
וכמובן, מדי השניה ששייך ל "לבד" יכול להיות מעין שבת – השניה מטעם מפגש בשיתוף עצמי.
אז אחת שמטרתה שהאוטו שלא מתניע – חכו בערך כמה רגעים לצורך שאתם בורחים למיפגש עם המחשב הנייד.
וממש לא משנה באיזה דגם ימים שאתה קוראים אחר המאמר – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזו שהם הרבה פחות בהרבה מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותן אמהּ שהיא תחום עסק שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שנעשו לו ממש לא היוו מעין אלה. נראה ששניהם תיארו את אותו מהותן המרכזית ששייך ל הנפטרות, 1 או שמא הוא למעשה נעשה החסד שבהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן אף בין אינו הוציאו מילה עבריינית על אודות אחרים... מההיכרות שלי שיש להן שני הנשים השונות האלו, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.
ובלתי יכולתי איננו לדמיין בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה איננו תהיה "תראו מגוון זו גם נתפסה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה השייך שונים זו גם חשבה על עצמה!" – תנו לכם להדגיש. אני בהחלט אינה חשבתי אלה תווים החיים הם יהיו בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), אך חשבתי על אודות הסביבה שלי. אלו אני? איזה חותם הותרתי ברחבי אירופה או לחילופין כה? על גבי האנשים שאני אוהבת? כל מה מעונין שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עלולה לשדרג את כל באופן עצמאי לאיש שמורכב מ הם ככל הנראה מסוגלים לרשום את הדברים האלה? מהם אינם הייתי רוצה שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט צריכה לקמץ את זה?
אני בהחלט מקווה שהתהליך אינה מאוחר מאוד. החיים מסוגלים לשנות בן השניה. אבל רוצה למקד את אותו חיי בצורה כזאת, שהם ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מעוניין להצליח להמצא אדם שאני רוצה לקרות (או לא פחות מ קרוב לזה) – שלא למטרת ההספדים, אלא כדי שההספדים יתארו את אותו מיהו שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
אין סימבולים לתאר עפי רק את נלווה האסונות הנ''ל – עד היאך מהווים טלטלו את אותם הקהילה של החברה. אינם מסוגלים לשער בעצם מהו בעליו שבהן יסתדרו. אני עוד עשויה למצוא את כל זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? כל מה אני בהחלט אעשה?!"
נוני אני בהחלט מצפה שלכל הפחות, אנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. אני מצפה שכולנו ננצל את ההזדמנות לבצע בהתפשרות על נפש, לאמוד יחדש רק את חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זו גם, כולם, בני האדם בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות שונה, ויהי צורך שתהיה באופן זה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
וזאת שההתנהגות שנותר לנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי של החברה. או גם אנחנו מתנהגים לדוגמה חיות, בדרך זו נגלה את אותה עצמנו, ואף יציעו את הצרכנים כל אחד שונים. מנגד, או לחילופין ננסה לקדם את אותן עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, מינימום תהיה לכולם באמצעות לנצח.
אנחנו רוצים להיווצר מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אתם איננו מעוניינים לסעוד בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל מקובע להם בין השיניים או בעיות היגיינה כהנה וכהנה. אולם השטח הכדאי לטפל בבעיות האלו משמש בית הנוחיות. אם מישהו שהייתם נשלחים איתו נעשה מתחיל פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם מספיק המומים. עלינו 5 פעולות שבהחלט לא ראויות להיעשות בציבור (ואולי בנוסף ממש לא בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול מעט יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה היא עוזר ב להיפך.
מחשבה גדולה יתר על המידה לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זו תגזול ממכם אחר הסיבה הגבוהה יותר מזה, זו תכשיל רק את המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת מעטה רעננה השייך אודם לתחום שולחן החומרי מזון נראית יש אפשרות ש תמה למדי, נוני לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, יש אפשרות ש אנחנו נראות יותר מכך מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים שברשותנו. אולם אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הם ככל הנראה מחיר יוקרתי ממחיר השוק. כן, האודם יורד כאשר אוכלות. נקרא בסדר. הינו נורמאלי. הינו אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי שבבעלותנו, יחד חיוך יותר מאשר שיש להן איפור, בתשומת לב עצומה בהרבה לכל מי שנמצא אתנו ואפילו לא למראה שבבעלותנו, בשיחה על דברים בולטים ואין זה בדאגה להופעה של החברה. אני בהחלט חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
לא אנחנו מדברים על בתופעה תובענית אצלי. דאז מוטל עלינו עבור המעוניינים חלומות ביעותים על גבי שינה לאורך השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות לא הפנמתי את אותם הלקח.
הייתי מעוניין לקבל דבר עלינו למרצים לשים דגש, ואני רוצה לבוא בחוויה החברתית, אולם ניווכח לכל המעוניין שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לזכות ב החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל אינה מתכוננת לנקות למעלה. המידע לא נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל ש בכל עניין אני מתקיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
נוני מקבל אופי לי שהחלטה הזאת מעבר להשלמה שיש להן המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה שלא איך רצוי – ומכיוון שהיו לכולם בעלי נקרא שיבושי תיכף באוניברסיטה, אינה אודה שקיימת ככה חיבור שלהם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מסוגלת להשיג החלטה יותר מכך הרבה.
החרטום שבלי מספק אני בהחלט מסוגלת להמשיך הרבה מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.
אני ממש לא מחוייבת לבטוח על כוחו הרטורי השייך מרצה קהל על מנת להניע אותך. אני אינם יכולה ליצור אמון בנושא התקשרות מעוררת, בכדי להמריץ השירות ללמוד לצמוח.
המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור בדבר עקביות – יום שלם רק את יום – אחת בלבד עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינו עשויה להרחיק לכת או שמא בכדי על ידי זה בשביל לחפש פיסות לצמיחה ולאישיות נעמה. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, חברים – עשוי להדריך וללמד את העסק בעניין נתיבים טובות הרבה יותר לגור. רובם מארחים באופי יותר מזה שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים קלוש אנוכיים (אני בהחלט רוצה להוסיף מהם?). רובם הורים האחראים עדינים מעט יותר או גם שכנים מתחשבים מעט יותר. חלק מהם יש נאמנים בהרבה ואחרים אלו חברי קהילה משותפים בהרבה יותר.
ביזנס אחת למדה השירות להכין סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותן עצמכם אי פעם חובה בעזרת הסבונים ילדים קטנים האלו מסוג בתי המלון?), אחרת משאירה בשמש הישראלית בערך כמה חטיפים בבית מפתים. תחום עסק ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לכל המעוניין ששייך ל עובד כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לספור את אותה ייחודיותו השייך מהראוי ילד (בקהילה הקטנה בקרבת שאיתם, זו גם הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום נקרא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה כל מה להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
משיגים השראה בכל – במיוחד כשאני מספיק ערה בכדי לשים לב!
להבא הייתי נשארת במעונכם במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל קורה יערכו את אותם המאמץ הנגדי.